‘מנהלים’ את הכאב

בכאב כרוני הדרך 'לשבור את המעגל' היא דווקא להיחשף למה שנחשב מכאיב

עודכן לאחרונה:20/01/20

 

 

כאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית בלתי נעימה, הקשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות או מתוארת בהקשר לנזק כזה. כאב הנמשך לאורך זמן גורם באופן ישיר להידרדרות נפשית ותפקודית, לעתים עד כדי תלות מוחלטת במערכת הרפואית ובסביבה.

המטופלים המגיעים אלינו בעקבות כאב כרוני מתמודדים עם ליקויים וקשיים יום-יומיים נרחבים: קשיים בטיפול עצמי, ביצרנות, בתפקודי פנאי, בניהול משק בית, בעבודה ואף בנהיגה ובשמירה על קשרים משפחתיים וחברתיים. הכאב והתסכול גוררים הימנעות וכך בעצם נוצר מעגל סגור של כאב – חוסר פעילות – תסכול – הימנעות – כאב.

כשכל גירוי הופך לסכנה

אנו נוהגים להמשיל את הכאב לאזעקה שהשתבשה: במצב תקין, אזעקה נועדה להגן עלינו מפני סכנה. הכאב מתריע מפני סיכון אפשרי לשלמותנו ומאותת כי עלינו להפסיק את הפעילות שאנו עושים כדי להגן על הרקמה שנפגעה. כמו, למשל, כאשר מתקרבים לתנור חם או כששוברים עצם.

אך מה קורה כאשר האזעקה ממשיכה להתריע? הכאב נצרב במוח וכעת ממשיך להופיע, למרות שהרקמה כבר החלימה; “האזעקה השתבשה”: המערכת העצבית, הכוללת מבנים מוחיים וקישורים עצביים, שינתה את פעולתה. היא מתריעה על כל גירוי כסכנה, גם כאשר מדובר בגירויים שמבחינה אובייקטיבית אינם מאיימים על שלמות הגוף. המוח מתרגם אותות שמגיעים ממערכת החישה ככאב, במקום לפרש את המרכיבים המגדירים אותו כמו טמפרטורה, מרקם, צורה, גודל….הכל כואב.

 

שינוי בתפישת הכאב באמצעות חשיפה מדורגת לכאב

כשכל גירוי נתפש כמאיים ומכאיב האדם הסובל מכאב כרוני עלול לפתח פחד מחוויית הכאב עצמה ולכן פעמים רבות יעדיף להימנע מפעילות בכדי לא להתמודד עם הכאב. מנגנון זה הוא מנגנון טבעי, אף אחד לא רוצה לחוש כאב, אך כאשר מדובר בכאב כרוני הדרך לשבור את המעגל היא דווקא כן להיחשף, באופן מדורג, למה שנחשב מאיים ומכאיב ולפתח סיבולת ויכולת להתמודד עם הכאב וכך להרחיב ביצוע לצד הכאב. החשיפה המדורגת מאמנת את המוח לתרגם מחדש את הגירויים שהוא מקבל מהסביבה. המוח לומד לקלוט את כל החלקים בחוויה ולא רק את הכאב – את ההנאה והסיפוק מביצוע פעילות בעלת משמעות, את תחושת המסוגלות כשמצליחים לשמור על ריכוז לאורך פעילות ולא רק להתמקד בכאב, את היכולת להבדיל בין משהו שבאופן אובייקטיבי הוא אכן מכאיב לבין משהו שלא מהווה סכנה.

השינוי בתפישת הכאב משפיע על כל ההיבטים בחיי המטופל . בבניית תכנית הטיפול אנו מתייחסים לא רק לתסמינים שמציג האדם ולמצבו הפיזי, אלא גם לרמת התפקוד שלו והפער בינה לבין מצבו טרם הפגיעה, למצבו הרגשי ומשאביו השונים, לסביבה המשפחתית ומקורות התמיכה שלו, לסדרי העדיפויות שלו ומטרות השיקום כפי שהוא מגדיר אותן, למגוון תפקידיו וכן לכל מרכיב אחר היכול להוות גורם מקדם או מעכב להשתתפות בעיסוקי יום-יום. עיסוק מוגדר ככל פעולה אותה רוצה או צריך האדם לעשות, כל פעילות שנחשבת משמעותית עבורו, אשר נפגעה או השתנתה כתוצאה ממצבו הרפואי.

 

טיפול בכאב באמצעות ריפוי בעיסוק

מרפאים בעיסוק מתמחים בכל הקשור לתפקוד, מאומנים לביצוע ניתוח מדוקדק של תפקודי האדם בסביבות חייו השונות ויחד עם המטופל מגלים מהן הדרכים היעילות ביותר עבורו להרחיב את ההשתתפות בעיסוקים המשמעותיים לו ולאפשר פעילות בהתאם ליכולותיו, לצרכיו, לאמונותיו ולערכיו. הטיפול נעשה באופן מדורג ומותאם ומתמקד בעיסוקים עצמם: מלבוש עצמאי דרך ניהול משק בית או עבודה ועד להשתתפות חברתית, נהיגה ואפילו טיולים או פעילות אקסטרים.
אנו פוגשים את המטופלים שלנו לרוב אחר מסכת ארוכה של בדיקות, טיפולים, ניתוחים ושאר ניסיונות לשבור את מעגל הכאב. לעתים, אנחנו פוגשים את המטופלים שלנו לא רק כאובים אלא גם מתוסכלים, כעוסים, עצובים, מיואשים. ולא בכדי – מלבד השינויים הרבים והמהותיים המתרחשים בחייו של מטופל הכאב, הטיפול בכאב הינו מורכב וכולל איזון בין שלל גורמים: פיזיולוגיים, רגשיים, מוטוריים, תפקודיים, קוגניטיביים, תפישתיים ועוד. הטיפול בכאב צריך לתת מענה לכל הגורמים הללו במקביל, וכך להביא להפחתת ההימנעות ולעלייה בתפקוד.

הטיפול הכוללני והמקיף שמתקבל במחלקתנו נבנה בשיתוף מלא בין המטופל לבין הצוות. כל איש צוות תורם את חלקו החשוב למסע אל השיפור התפקודי בעזרת טיפול תרופתי מתאים, טיפול רגשי תומך והתייחסות טיפולית למצבו המוטורי ולכלל התפקידים בחייו של האדם. כל אלו, לצד תרגול מותאם ואסטרטגיות לניהול כאב, מאפשרים לאדם לקחת חלק בכל הקשרי חייו, להרחיב השתתפות בעיסוקים משמעותיים ולשפר איכות החיים.

 

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה צילום: גיל דור)