מהו אבחון נוירו-פסיכולוגי?

אבחון נוירו-פסיכולוגי מיועד לאנשים שתפקודם המוחי השתנה בעקבות אירוע מוחי, מחלה, ניתוח

עודכן לאחרונה:20/01/20

עודד, בן 38, נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופנוע לפני שלוש שנים. הפגיעה הייתה קלה יחסית, אבל הוא קיבל גם מכה בראש. לשמחתו של עודד, הוא יצא בשלום מהתאונה וחזר לשגרה, אבל הוא הרגיש שלא הכל חזר לקדמותו – פתאום קשה לו להתרכז בעבודה, הוא שוכח דברים, יותר קשה לו ליצור קשרים חברתיים ולתחזק אותם, מתוסכל שלא הצליח לחזור לעצמו לגמרי, עודד פנה לרופא. הרופא המליץ לו על אבחון נוירו-פסיכולוגי.

מהו אבחון נוירו-פסיכולוגי?

אבחון נוירו-פסיכולוגי הוא תהליך אבחוני, שמטרתו לעזור, להבין ולקבל תמונת מצב מפורטת של היכולות והקשיים איתם מתמודדים אנשים שעברו חבלת ראש, אירוע מוחי, מחלה או ניתוח שהשפיעו על התפקוד המוחי. בנוסף הוא מתאים לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז או הפרעה נוירולוגית אחרת, החשים שההפרעה משפיעה על תפקודם בחיי היום-יום.

שלבי האבחון הניורו-פסיכולוגי

במהלך האבחון, הפונה נפגש מספר פעמים עם פסיכולוג שיקומי המתמחה בהעברת אבחונים נוירו-פסיכולוגיים, מספר על מצבו ומביא מסמכים שונים וכן מזמין בני משפחה שיוכלו לספר על מצבו. לאחר מכן הפסיכולוג משתמש בסדרה של מבחנים על מנת להעריך את היכולות הקוגניטיביות של האדם (כגון משימות זיכרון, קשב ושפה) ואת המאפיינים הרגשיים שלו. כמות המשימות וסוג המשימות אותן יתבקש האדם שעובר את האבחון לבצע, תלויה ביכולתו ובשאלות אותן מנסים לברר עבורו. למשל, אם אדם פונה לאבחון על רקע של קשיי זיכרון, המאבחן יבחר להשתמש במבחנים הבודקים יכולות זיכרון שונות, על מנת להגיע להבנה רחבה יותר של יכולותיו וקשייו בתחום זה. בהתאם לכך, גם כמות הזמן שנדרשת עבור תהליך האבחון משתנה בין אדם לאדם – יש אנשים שיעברו אבחון במשך ארבע פגישות בנות שעה וחצי, ויש כאלו שיידרשו עבורם שש פגישות בנות שעתיים. מומלץ לברר את משך האבחון בתחילת התהליך עם הפסיכולוג המאבחן, על מנת להיערך בהתאם.

בסוף התהליך נערכת פגישת משוב, בה הפסיכולוג המאבחן יושב עם הפונה לאבחון ומסביר לו על הממצאים השונים והמסקנות אליהן הגיע מתוך התייחסות לתמונה הכוללת. מדובר בפירוט של יכולות ספציפיות שנפגעו או שזקוקות לחיזוק, כמו גם בתובנה כללית לגבי מצבו של האדם בנקודת הזמן הזו. אחד המאפיינים החשובים של אבחון נוירו-פסיכולוגי הוא האינטגרציה אליה מנסים להגיע המאבחנים, כך שהאדם שעבר את האבחון לא יקבל רק רשימה של אתגרים בתחום הקוגניטיבי או הרגשי, אלא יבין טוב יותר כיצד מצבו הקוגניטיבי תורם או פוגע במצב הרוח וביכולת הרגשית והחברתית שלו בשלב זה, וכיצד אישיותו ומצבו הרגשי משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי בחיי היום-יום.

לאחר השלמת התהליך עם הפסיכולוג המאבחן, הפסיכולוג כותב דו”ח אבחון מפורט, בו הוא מסביר ומנמק את הממצאים שנצפו במהלך האבחון. בחלקו האחרון של הדו”ח יופיע סיכום של כלל הממצאים והמסקנות אליהן הממצאים מובילים, וכן המלצות. בין ההמלצות יכולות להיות המלצה לטיפול רגשי, לריפוי בעיסוק, לשיקום תעסוקתי וכדומה. הדו”ח נחשב למסמך רשמי, הקביל במוסדות רפואיים, שיקומיים, במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי. מומלץ להיעזר בדו”ח על מנת לקבל הפניה להמשך שיקום.

אבחונים נוירו-פסיכולוגיים מתקיימים באופן שוטף בבית החולים השיקומי רעות, על ידי פסיכולוגים שיקומיים המתמחים באבחונים מסוג זה. כאשר מדובר באנשים המקבלים טיפולים נוספים במרכז, האבחון נעשה תוך שיתוף פעולה מקצועי עם הצוות המטפל, על מנת לאפשר היכרות מעמיקה עם האתגרים והקשיים של האדם המקבל טיפול, וכדי להעביר את המלצות האבחון ליישום על ידי הצוות.

 

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה צילום גיל דור)